בכל יום חמישי, אנו זוכות לשמוע דבר תורה מפי תלמידת י"ב. הפעם מדבריה של נטלי יוספוב:

מה שהכי מעניין אותי בפרשת במדבר הוא החלק שבו ה׳ מצווה את משה ולאהרן לספור את בני ישראל ולהכין אותם למסע ממדבר סיני לארץ הקודש. והשאלה שלי היא מדוע ה׳ ספר את בני ישראל באופן מדויק לפני המסע לארץ? 

לפי רש"י, הפיצול של עם ישראל לשבטים ומחנות בפרשת במדבר התבצע על מנת להכין את העם למעבר לארץ ישראל. רש"י מביא פירוש מדרשי של "תיקון המדבר" - כלומר כדי להכין את עם ישראל לחיי מדבר וכניסתם לארץ, היה צורך לארגן אותם בצורה מדויקת ולחלק אותם לקבוצות ומחנות שונות. כך נתן ה' לעם ישראל סדר ומערכת שיאפשרו להם להתגבר על האתגרים שבאים עם המסע לארץ המובטחת.

בנוסף עקב החלוקה למחנות ולמשפחות ומספרים כל משפחה הייתה צריכה לשים דגל שהיווה סממן משפחתי בולט. מדרש במדבר רבה (ב׳, כ׳) מסביר מדוע. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה (במדבר ב, לד), חֲבִיבִין הֵם הַדְּגָלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהֲרֵי כָּתַב בָּהֶן (במדבר ב, לג): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, (במדבר ב, לד): כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו עַל בֵּית אֲבֹתָיו, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּיָּד הָיוּ יִשְׂרָאֵל זְרִיזִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמָּקוֹם בַּדְּגָלִים וְלֹא עִכְּבוּ לַעֲשׂוֹת. 

לפי המדרש, נראה כי ענין הדגל היה חביב על ה' ועל העם שהזדרז לעשות זאת. ניתן לומר כי המסע  סביב דגל משפחתי עורר רגש של גאוות יחידה  ולכידות בין בני המשפחות.

דווקא בלב המדבר אנו מתבקשים לספור את כולם ולהתארגן ולהסתדר. כמו שנאמר בפסוק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". וכאן מתחיל מפקד מפורט – יש נשיאים לכל שבט, ומתחתיהם סופרים את האנשים. השורה התחתונה היא: "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים." דווקא באמצע המדבר הפתוח שאין בו גבולות וגדרים, אנחנו מתחילים תהליך של סדר וכך כותב ה"שפת אמת": "מדבר היה העולם, עד שלא קיבלו בני ישראל את התורה. כי הנה הקב"ה שלח נשמות בני ישראל לעולם הזה שהוא עולם שפל ושומם. לכן נתן לנו הקב"ה אלה המתנות שיאירו לנו בחשכת העלם, ובכוח התורה והמצוות שניתן לבני ישראל יכולים לתקן העולם. ובכל יום צריכים בני ישראל לתקן את העולם בכוח המצוות. בכל יום תפילין וציצית וקריאת שמע ומן התורה מגיע יישוב וסדר לכל העולם".

שמירת המצוות יוצרת שייכות של עם ישראל כולו. בחומש במדבר עם ישראל מתמודד עם אתגרים רבים, והארגון לפעמים מתערער, אבל יש שאיפה לחזור אליו, כפי שהוא מוצג בפרשה שלנו בספירה המדויקת שה' מונה אותו. כשעם מלוכד יותר קל לשמור את המצוות, כשהוא מאורגן הוא מתמודד טוב יותר עם אתגרים. הדגלים מסמלים את העבר, את ההווה ואת העתיד, זה מדגיש את השייכות המשפחתית. מצד אחד שייכות זו נותנת גב ותמיכה ומצד שני היא דורשת אחריות, יש בה ציפיות להתנהגות הולמת. חלילה אם אדם יבחר להתנהג באופן לא מכובד, כולם ידעו לאיזו משפחה הוא שייך וזה עלול לבייש אותו ואותם. הדגלים מהווים סמל של שייכות שבולטת למרחקים. אם אדם יפנה את הגב לשייכות הזו, אם כל אחד ילך לדרך אחרת ואולי אפילו אחרי תרבויות אחרות שמקיפות את חייו, אז כל הארגון של העם יתפורר. למעשה, הארגון והסדר מביאים שפיות אך לא מוחקים זהות. לכל אחד יש את המקום שלו עם משפחתו סביב הדגל וכל אחד יודעת לאן הוא שייך. 

המסע שלי בפלך התחיל במעיין מדבר, כי הגעתי מבית ספר חילוני ואפילו סידור לא ידעתי לפתוח, לא היו לי הגדרות וההכוונה הדתית כמו שיש בפלך. היום אני מודה על התהליך שעברתי כאן, שהיה לא פשוט, ממש כמו מסע במדבר, אבל בסופו מצאתי את הדגל שלי, השייכות שלי.