כיצד מתחילים מבראשית?
בסופו של שבוע קשה מנשוא, קשה למצוא מילים שיתארו נכונה את המצב שלנו כאומה, כמדינה וכחברה. על המנעד הרגשי בו מצויות התלמידות, המשפחות והצוות עוד ידובר ויסופר, וכעת, מתוך עומקיו של השבר הגיעה גם העת לשאילת השאלות הגדולות – מי אנחנו ומה אנחנו מבקשות להיות.
בתוך הערפל והחושך של השבוע האחרון, ביקשנו להאיר במקום של תפילה משותפת ולימוד משותף. הלימוד עסק בשלוש שאלות גדולות מפרשת בראשית – שאלת בריאת האדם, היכולת ליצור מקדש בזמן בשבת ובברכה, ושאלת הפגת הבדידות. המפגשים עם התלמידות בכל יום אפשרו שיח, דיון וכתיבה שלהן. ברשותכם, אשתף אתכם במהלך השאלה הגדולה הראשונה – שאלת בריאת האדם.
בפסוקים המתארים את בריאת האדם, מספרת התורה כי היצירה הגדולה ביותר נעשתה מתוך מעשה של שותפות: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ ... וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כ’-כא). השאלה התאולוגית שהעסיקה פרשנים רבים היא על לשון הריבוי, מי השותפים לקב"ה באותו "נעשה אדם"?
המדרש במסכת סנהדרין (לח, עב) מתארת כי הקב"ה התייעץ על בריאת האדם עם מלאכי השרת: "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו? הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך – מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך – עשה.
המלאכים אינם מעוניינים בבריאת האדם בשל מעשיו הרעים והנפשעים. לגישתם, אף על פי שאדם יכול להיות כמעט כמלאך, הרי הוא יכול להיות כשטן. סיכוי זה, לא שווה את הנזק הרב. לעומתם, בוחר הקב"ה לברוא את האדם, אף על פי כן.
הרב יונתן זקס מבקש להבין את ההתעקשות הזו של הקב"ה בבריאת האדם על אף פוטנציאל ההרס הטמון בו, תשובתו היא חד משמעית – אלוהים מאמין ביכולת הבחירה של האדם לבחור בטוב: "יש בחיי רבים מאיתנו, בטוחני לפחות שבחיים שלי, זמנים שהשמש מתכסה בהם מאחורי ענן שחור של ייאוש. דוד המלך הכיר תחושת אלה מקרוב. הן נושאם של כמה ממזמורי תהילים. אנשים יכולים להיות אכזריים זה כלפי זה. יש אנשים המנסים להקל על כאבם שלהם בגרימת כאב לאחרים. אדם עשוי לאבד אמונה באנושות, או בעצמו, או גם וגם. ובזמנים כאלה, הידיעה שאלוהים מאמין בנו היא ידיעה גואלת, הופכת לב. כדבר דוד המלך במזמור כ"ז: ”כי (אפילו) אבי ואמי עזבוני - וה’ (תמיד) יאספני”. (הרב יונתן זקס, רעיונות משני חיים).
גם אנחנו ביקשנו לאחר התפילה לשוב ולהזכיר לעצמינו את האמונה באדם, ואביא כנחמה מעט מדברי הזהב שכתבו התלמידות הנפלאות שלנו לשאלה זו:
מה טוב באדם? – "אהבה", "עזרה לזולת", "היכולת להתפלל מהלב", "יצירתיות", "תיקון עולם".